ההיסטוריה המתועדת של כל מלחמה כוללת בדרך כלל תיעוד של היריות הראשונות שנורו ומי ראו אותן. כל עדות מאפשרת להציץ לא רק על התחלה של מלחמה, אלא גם על אופיו של העידן שבו חיו אנשים.
היסטוריונים שדנים ביריות הראשונות של מלחמת האזרחים באמריקה ב- 1861 מתארים בדרך כלל רובים, תותחים וספינות מפרשים סביב מצודה ליד צ'רלסטון, דרום קרולינה.
בשנת 1914 האירועים השתלשלו לקראת פתיחת מלחמת העולם הראשונה כאשר טרוריסטים התנקשו בארכידוקס של האימפריה האוסטרו-הונגרית באמצעות רימונים ואקדח לעין כל ברחוב בסרייבו.
רק כעבור 25 שנים, במשפטי המלחמה בנירנברג התבררו במלואם האירועים שהתרחשו ליד הגבול הפולני. בשנת 1939, כוחות SS נאציים במדים פולנים ביימו מתקפה על תחנת רדיו גרמנית. אדולף היטלר הסתמך על מתקפות אלה כדי להצדיק מתקפת בליצקריג בפלישה שכללה טנקים, מטוסים וכוחות רגליים כדי לכבוש את ערי פולין ואת אזרחיה.
כל אחת מתקריות אלה מספקת גם עדות לטכנולוגיה של אותם זמנים – טכנולוגיה שתמלא תפקיד במלחמה שפרצה ובחיי האנשים ששרדו אותה.
גם המלחמה באוקראינה התרחשה בדפוס פעולה זה. הצבא הרוסי פלש מבעד לגבול האוקראיני ב- 24 בפברואר 2022, בשילוב של כוחות רגליים, טנקים, מטוסים וטילי שיוט. אבל היריות הראשונות נורו למעשה שעות לפני, כאשר התאריך בלוח השנה היה עדיין 23 בפברואר. הן כללו נשק סייבר בשם Foxblade שהופעל נגד מחשבים באוקראינה. כיאה לטכנולוגיה של זמננו, אלה שהיו בין הראשונים להבחין במתקפה עבדו בחצי השני של העולם, בארצות הברית ברדמונד, וושינגטון.
בין היתר, תופעה זו מדגישה את החשיבות של הבחינה המוקפדת של החודשים הראשונים של המלחמה באוקראינה, שהיו הרסניים עבור המדינה מבחינת הרס ואובדן חיים, כולל אזרחים חפים מפשע. למרות שאף אחד לא יכול לחזות כמה זמן תארך המלחמה, כבר ברור שהיא משקפת מגמה שנצפתה בעימותים גדולים אחרים במאתיים השנים האחרונות. מדינות נעזרות במלחמות בטכנולוגיות החדישות והמלחמות עצמן מאיצות את השינוי הטכנולוגי. לכן חשוב להעריך בהתמדה את ההשפעה של המלחמה על התפתחות הטכנולוגיה ועל השימוש בה.
הפלישה הרוסית מסתמכת בחלקה על אסטרטגיית סייבר הכוללת שלושה תחומי פעילות מובחנים ולפעמים מתואמים – מתקפות סייבר הרסניות על אוקראינה, חדירה לרשת וריגול מחוץ לאוקראינה ומבצעי השפעת סייבר לתקיפת אנשים ברחבי העולם. הדוח הזה מספק עדכון וניתוח לגבי כל אחד מהתחומים האלה ואת תיאום הפעולה ביניהם. הוא גם מציע רעיונות להתמודדות טובה יותר עם איומים אלה במלחמה ובאזורים אחרים, עם הזדמנויות חדשות לממשלות ולמגזר הפרטי לעבוד טוב יותר יחד.
היבטי הסייבר של המלחמה הנוכחית מתפרסים הרבה מעבר לאוקראינה ומשקפים את האופי הייחודי של מרחב הסייבר. כאשר מדינות שולחות קוד לקרב, הנשק שלהן מתקדם במהירות האור. הנתיבים הגלובליים של האינטרנט מאפשרים לפעילויות הסייבר למחוק חלק רב מההגנה הוותיקה שמספקים גבולות, חומות ואוקיינוסים. ושלא כמו היבשה, הים והאוויר, האינטרנט הוא יצירה אנושית שמסתמכת על שילוב של בעלות, פעולה והגנה במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי.
שילוב זה בתורו דורש צורה חדשה של הגנה קולקטיבית. במלחמה הזאת נלחמת רוסיה, מעצמת סייבר גדולה, לא רק בברית בין מדינות. הגנת הסייבר של אוקראינה מסתמכת באופן מכריע על קואליציה של מדינות, חברות וארגונים שאינם ממשלתיים.
העולם יכול להתחיל עכשיו להעריך את החוזקות והחולשות המוקדמות והיחסיות של פעולות סייבר התקפיות והגנתיות. היכן ההגנות הקולקטיביות הודפות מתקפות בהצלחה והיכן הן נכשלות? אילו חידושים טכנולוגיים מתווספים? ונקודה קריטית: מהם הצעדים הנדרשים כדי להגן ביעילות מפני מתקפות סייבר בעתיד? בין היתר, חשוב לבסס הערכות אלה על נתונים מדויקים ולא להיסחף לתחושת שלווה בלתי מבוססת על סמך התפיסה החיצונית שלוחמת הסייבר באוקראינה לא הייתה הרסנית כפי שחששו חלק מהאנשים.